הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד להתמודד עם מצב שבו חייבים – יחידים או תאגידים – אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות. החוק בישראל קובע תהליך מובנה שמטרתו לשקם את החייב, למקסם את ערך הנכסים ולחלקם בין הנושים באופן הוגן.
שלבי ההליך בחדלות פירעון:
- הגשת בקשה לצו חדלות פירעון – על ידי התאגיד, יחיד, נושה או היועמ"ש, בכפוף לעמידה בתנאים החוקיים (חובות מעל סכום מסוים והוכחת חדלות פירעון בפועל או מניעתה).
- בחינת הבקשה – הממונה או בית המשפט בודקים את עמידת הבקשה בתנאים הנדרשים ומסתמכים על חזקות חדלות פירעון, אם רלוונטי.
- מתן צו פתיחת הליכים – אם הבקשה מתקבלת, מינוי נאמן ונקיטת צעדים להבטחת זכויות הנושים.
- בדיקת מצבו של החייב – על הנאמן לבדוק את נכסי החייב, התחייבויותיו, ונסיבות חדלות הפירעון.
- תוכנית שיקום או פירוק – החלטה על מסלול הטיפול: שיקום כלכלי, הסדר חובות, או פירוק הנכסים וחלוקתם לנושים.
- סיום ההליך – קבלת צו שיקום, הסדר חוב, או הכרזה על פשיטת רגל וסיום הפירוק.
הליך זה נועד להגן על זכויות הנושים תוך מתן אפשרות לחייב להשתקם.
להלן סקירה של שלבי ההליך המרכזיים:
הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון
האפשרות להגיש בקשה לחדלות פירעון נועדה לסייע לנושים או לחייבים להגיע להסדרי חוב במסגרת חוקית ומפוקחת. הגשת בקשה כזו דורשת הוכחת מצב חדלות פירעון ועמידה בתנאים מוגדרים.
מי יכול להגיש בקשה לחדלות פירעון?
בחדלות פירעון של תאגיד
- החברה: חברה רשאית להגיש בקשה לצו חדלות פירעון בתנאים המצטברים הבאים:
- א. מצב חדלות פירעון: מאזן שלילי או כשל מסחרי בפועל, או אם הצו נדרש למניעת חדלות פירעון עתידית.
- ב. גובה החובות: סך כל החובות של החברה עולה על 25,000 ש"ח.
- כל נושה: כל נושה של החברה רשאי להגיש בקשה לצו, בכפוף להוכחת חדלות פירעון באחד מהתנאים הבאים:
- חוב שזמן פירעונו הגיע: החברה לא פרעה חוב שמועד פירעונו חלף.
- חוב שזמן פירעונו טרם הגיע: במקרה כזה, יש להראות אחת משלוש עילות:
- החברה פועלת להונות את נושיה.
- החברה מבריחה נכסים או פועלת לגריעתם מנכסיה.
- החברה לא תוכל לפרוע את החוב תוך שישה חודשים.
סעיף 10 לחוק מאפשר לנושה להסתמך על חזקות חדלות פירעון (הניתנות לסתירה) כגון:
- דרישת חוב שלא נענתה: של לפחות 83,300 ש"ח שלא שולם תוך 30 יום ממסירת דרישה בכתב.
- כינוס נכסים: מינוי כונס נכסים לכלל נכסי החברה.
- אזהרה מהוצאה לפועל או דרישה מפקודת המיסים: אי תשלום חוב בסכום הנדרש במסגרת הזמן שהוקצב.
- פסק דין: אי תשלום סכום של לפחות 83,300 ש"ח תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין (או 11,000 ש"ח במקרה של פסק דין בבית דין לעבודה).
- היועץ המשפטי לממשלה: היועמ"ש רשאי להגיש בקשה אם יש עניין ציבורי בכך, ובתנאים המקבילים לאלו של נושה.
בחדלות פירעון של יחיד (פשיטת רגל)
- החייב: יחיד רשאי להגיש בקשה בתנאים המצטברים הבאים:
- א. מצב חדלות פירעון: מאזן שלילי או כשל מסחרי בפועל, או אם הצו יוכל למנוע חדלות פירעון עתידית.
- ב. גובה החובות: יוכל להגיש לממונה אם סך החובות עולה על 166,000 ₪, או לרשם ההוצאה לפועל מתחת לסכום זה בתנאי שסך החובות מעל 55,542 ש"ח.
- כל נושה: נושה רשאי להגיש בקשה לביהמ"ש אם יוכיח חדלות פירעון, בהתאם לקריטריונים דומים לתאגיד, ויכול להסתמך על חזקות חדלות פירעון הנ"ל (למעט חזקה של כינוס נכסים שלא קיימת אצל יחיד).
- היועץ המשפטי לממשלה: בתנאים של עניין ציבורי או התנאים שחלים על נושה.
צו פתיחת הליך
לאחר הגשת הבקשה על ידי החייב או הנושה, ובחינת בית המשפט את הבקשה, יורה על אחד משניים: הפעלת התאגיד לשם שיקומו (או הפעלה זמנית כשאין די מידע), או פירוק התאגיד במטרה לחסלו.
התנאים להפעלה בתנאי שהתקיימו כל אלה:
- יש סיכוי סביר לשיקום התאגיד
- אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים
- יש אמצעי מימון להוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד
ניתן צו פתיחת הליך חדלות פירעון. צו זה משמיע על התחלת הליך חדלות פירעון רשמי, במטרה להפסיק את המשך פעילות הגבייה מצד הנושים ולהפנות את המקרה להליך שיקום כלכלי. תקופת השיקום מוגבלת לתקופה של 9 חודש, וארכות של 3 חודש כל אחת
הצו מורה על הקפאת הליכים כלפי החייב, ובמקרים רבים ימונה בעל תפקיד שמלווה את ההליך (כמו המנהל המיוחד או נאמן). במקרים של תאגידים, כל ההחלטות יתקבלו גם בהסכמת בעל המניות או הדירקטוריון, לפי הצורך.
גילוי מידע ותחילת שיתוף פעולה
בשלב זה, נדרשת הצגת מידע מהחייב לגבי מצבו הכלכלי. החייב יידרש למסור מידע על כלל נכסיו, הכנסותיו, חובותיו והתחייבויותיו. המטרה היא להבטיח שיתוף פעולה מלא מצד החייב, כך שתהליך ההתארגנות יוכל להתנהל בצורה הוגנת ויעילה.
החייב מחויב למסור פרטים לגבי נכסיו והכנסותיו, תוך ביצוע גילוי נאות של כל ההתחייבויות והחובות הנמצאים על שמו או על שם התאגיד.
הצעת הסדר נושים
לאחר קביעת מצבו של החייב, מתחילים בניהול מו"מ עם הנושים במטרה להגיע להסדר שיאפשר החזרת חלק מהחוב לנושים. במקרים רבים, יוקם הסדר הנושים במהלכו יפנו הנושים לקבלת הצעה להסדיר את החובות.
הסדר הנושים יוכל לכלול את הצעת החייב, או לחלופין הצעות שונות מהנושים עצמם, אשר יתבצעו לאחר מכן.
אישור ההסדר
לאחר שכלל הצדדים הגיעו להסכמה, ומצאו נוסח מוסכם להסדר הנושים, יש להביא את ההסדר לאישור בית המשפט. בית המשפט יבחן את ההסדר לאור טובת כלל הנושים ויבחן את מידת הסבירות וההוגנות של ההסדר.
אם ההסדר מאושר על ידי בית המשפט, ניתן להוציא את צו סיום ההליך ולסיים את התהליך המשפטי. כל נושה יקבל את חלקו בהתאם להסכם שהושג.
סיום הליך חדלות פירעון
לאחר אישור ההסדר, יסתיים הליך חדלות הפירעון, והשירות המשפטי יוכל להתמקד בהסדרת החובות והחזרתם, כל אחד מהחייבים והמניעים השונים.
הליך חדלות הפירעון, המיועד למי שמתקשה לפרוע את חובותיו, כולל סדרת שלבים שמנוהלת בבית המשפט ומטרתה להסדיר את החוב בצורה הוגנת לנושים תוך מתן הזדמנות לחייב לשוב לתפקוד כלכלי. ההליך מתנהל על פי הוראות החוק, והוא מאפשר לנושים למצוא פתרונות ולקבל תשלום חלקי או מלא בהתאם למצבו הכלכלי של החייב.
המידע לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, וכל מקרה נבחן לגופו.
לקריאה נוספת ולהצטרפות אלינו:
- שתף אותנו ב-Facebook
- הצטרף לקבוצת WhatsApp שלנו: לינק כאן
- בקר אותנו ב-Instagram: עקוב אחרינו כאן
