חסימת משתמשים ברשתות חברתיות: סוגיות משפטיות ומוסריות לנבחרי ציבור

חסימת משתמשים ברשתות חברתיות על ידי נבחרי ציבור 

ניתוח משפטי ומוסרי 

בפסק הדין עע"מ 7659/22, דן בית המשפט העליון בשאלה תקדימית: האם נבחרי ציבור רשאים לחסום משתמשים מחשבונותיהם ברשתות החברתיות? השאלה נוגעת לאיזון העדין בין זכותו של הציבור לחופש ביטוי ונגישות למידע לבין זכותם של נבחרי ציבור לנהל את חשבונותיהם באופן עצמאי. בית המשפט קבע כי חשבון רשת חברתית של נבחר ציבור, המשמש לצורכי תפקידו הציבורי, כפוף לכללי המשפט הציבורי ולכן חסימת משתמשים עשויה להוות פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי.

הכרעת בית המשפט

העתירה עסקה בחסימת משתמשים מחשבון הפייסבוק של ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק. העותרים טענו כי חסימתם פוגעת בזכותם להביע דעה ולהשתתף בדיון הציבורי. מנגד, ראש העיר טען כי מדובר בחשבון פרטי שאינו מחויב בכללי המשפט הציבורי.

בית המשפט העליון פסק: "כאשר נבחר ציבור משתמש בחשבון ברשת חברתית כדי לייצר דיאלוג עם הציבור בענייני תפקידו, החשבון מקבל אופי ציבורי, ולכן חסימת משתמשים עשויה לפגוע בחופש הביטוי."
השופטת (בדימוס) ענת ברון ציינה: "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ולכן יש לשמור על מרחב דיגיטלי נגיש לציבור."

עמדת התומכים באיסור על חסימת משתמשים

1. חופש הביטוי כחירות יסודית:
   • ג'ון סטיוארט מיל, ב-על החירות, כתב:
     "חופש הביטוי הוא תנאי הכרחי להתקדמות החברה."
     התומכים טוענים כי חסימת משתמשים מדירה אותם מהשיח הציבורי ופוגעת בזכותם הדמוקרטית להביע דעה.
2. מרחב ציבורי דיגיטלי:
   • חנה ארנדט טענה:
     "המרחב הציבורי הוא המקום שבו אנו חושפים את דעותינו ומנהלים דיאלוג משמעותי."
     חשבונות רשתות חברתיות של נבחרי ציבור הופכים למרחבים ציבוריים כאשר הם משמשים לתקשורת בענייני תפקידם.
3. שקיפות והוגנות:
   • ז'אן-ז'אק רוסו, ב-האמנה החברתית, כתב:
     "חברה חופשית היא כזו שבה הממשל שקוף ונגיש לציבור."
     התומכים גורסים כי חסימת משתמשים פוגעת בשקיפות ובאמון הציבור.

עמדת המתנגדים לאיסור על חסימה

1. זכות לפרטיות:
   • עמנואל קאנט, ב-הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות, טען:
     "כל אדם זכאי לשליטה על המרחב הפרטי שלו."
     המתנגדים טוענים כי נבחר ציבור צריך להחזיק בזכות לנהל את חשבונותיו כרצונו, כולל חסימת משתמשים.
2. מניעת הסתה ופגיעה אישית:
   • תומס הובס, ב-לווייתן, הדגיש:
     "יש להסדיר את חופש הביטוי כדי למנוע כאוס חברתי."
     המתנגדים מצביעים על כך שחסימת משתמשים עשויה למנוע שיח פוגעני והסתה.
3. חופש ניהול עצמי:
   • אדמונד ברק, פילוסוף שמרני, כתב:
     "האיזון בין הזכות לחירות לבין האחריות האישית הוא עדין."
     מתנגדי האיסור טוענים כי נבחרי ציבור זכאים לנהל את חשבונותיהם האישיים באופן עצמאי.

תגובות ציבוריות

פסק הדין עורר דיון ציבורי נרחב:

• התומכים:
  ארגוני זכויות אדם בירכו על ההחלטה. מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח אמר:
  "הפסיקה מחזקת את חופש הביטוי במרחב הדיגיטלי ומבטיחה נגישות לשיח הציבורי."
• המתנגדים:
  ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, טען כי החשבון המדובר הוא פרטי ולכן זכאי לנהל אותו כרצונו.
  נוסף לכך, חברי כנסת הביעו חשש מהשלכות הפסיקה. אחד מהם ציין:
  "זוהי פגיעה בזכותם של נבחרי ציבור לנהל את חשבונותיהם באופן אישי."

פילוסופיה של האיזון

פסק הדין בעע"מ 7659/22 מנסה לאזן בין ערכים מנוגדים: חופש הביטוי של הציבור והזכות לנגישות למידע, אל מול זכותם של נבחרי הציבור לפרטיות ולניהול עצמאי.
השופטת ברון סיכמה:
"דמוקרטיה אמיתית נמדדת ביכולתה לאפשר שיח פתוח גם כשקולות מסוימים צורמים לאוזניים."
גישה זו מתכתבת עם דברי ג'ון לוק:
"חופש הביטוי והשיח הם נשמת הדמוקרטיה, וללא נגישות לשלטון, השיח הציבורי מאבד את ערכו."

סיכום

פסק הדין בעע"מ 7659/22 מציב סטנדרט חדש לשימוש נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. הוא מדגיש את הצורך בשקיפות ונגישות תוך קריאה להסדרה ברורה יותר של הסוגיה. ההחלטה משקפת את האתגרים של הדמוקרטיה בעידן הדיגיטלי, בניסיון לאזן בין זכויות הציבור לזכויות הפרט.
בהשראת הפילוסופים הגדולים, ניתן לראות בפסיקה זו ניסיון לעצב מחדש את גבולות המרחב הציבורי בעידן הרשתות החברתיות, מתוך כוונה לשמר את עקרונות הדמוקרטיה בעידן משתנה.