הליך חדלות פירעון נועד לסייע לחייבים המתקשים לפרוע את חובותיהם, תוך הגנה על זכויות הנושים והשגת פתרון מאוזן למצב הכלכלי הקשה. במהלך ההליך, הנושים מקבלים תפקיד משמעותי במימוש ההסדרים שנקבעים, וכל אחד מהם נתון לסדרי קדימות השונים, שמטרתן להבטיח שהחוב ייפול באופן הוגן ויעיל. מאמר זה יסקור את מעמד הנושים בהליכי חדלות פירעון, את סדרי הקדימות הנוגעים להם ואת השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון בהסדר החובות.
הגדרת הנושה בהליך חדלות פירעון
נושה הוא כל גורם לו חייב חוב, בין אם מדובר באדם פרטי, תאגיד, מוסד פיננסי או גוף ציבורי. הנושים יכולים להיות בעלי חוב בלתי secured (חוב שאינו מבוטח בנכס), secured (חוב מבוטח), או חוב עם העדפה (כגון חובות לקופת המדינה, עובדים, וכדומה). לכל אחד מהם יש זכויות שונות במערכת המשפטית, אשר תלויות בסוג החוב וסטטוס ההתחייבות.
בהליך חדלות פירעון, הנושים יכולים להיות חלק מהתהליך המשפטי שבו מתקיימת חקירה, הצעה להסדר החוב, ולאחר מכן אישור ההסדר על ידי בית המשפט. מעמד הנושים והסדרי הקדימות הם קריטיים להצלחת התהליך.
סדרי קדימות בין הנושים
בישראל, המעמד של הנושים והסדרי הקדימות בהליכי חדלות פירעון מוסדרים על פי סעיף 231 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק קובע סדר קדימויות ברור לפיו יש לפרע את חובות החייבים מנכסי קופת הנשייה. כל נושה מקבל את מעמדו לפי הסוג של החוב שהוא נושא, והסדר הקדימויות משפיע באופן ישיר על הסיכוי להחזרת כספים והיקף החוב שייפרע, סדר החלוקה הוא כדלקמן:
- א. חובות מובטחים
בראש סדר הקדימות עומדים החובות המובטחים, כלומר חובות שנשאו עימן ביטחונות לנושים, כגון משכנתאות או שעבודים על נכסים. לנושים אלו זכות לקבל את פירעונם מהנכסים המובטחים שצורפו להבטחת החוב, והם ייפרעו תחילה - ב. הוצאות הליכי חדלות הפירעון
מיד לאחר פירעון החובות המובטחים, ייפרעו הוצאות הליך חדלות הפירעון, כלומר העלויות שנגרמו בתהליך עצמו, כולל שכר טרחת המפרק או נאמן, הוצאות ניהול קופת הנשייה ועוד. הכוונה כאן היא לשלם את ההוצאות שנעשו על מנת לנהל את ההליך עצמו. - ג. חובות בדין קדימה
אחריהם ייפרעו חובות בדין קדימה, חובות שמגיעים לנושים מסוימים על פי החוק, כגון חובות מיסים או חובות המגיעים לעובדים בגין זכויות פנסיה, שכר עבודה והפיצויים. חובות אלו זוכים להעדפה חוקית, והשופט יבטיח את פירעונם לפני החובות הכלליים.
- ד. חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף
לאחר מכן ייפרעו חובות שבהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף. שעבוד צף הוא סוג של ביטחונות שניתן על נכסים של החברה באופן גמיש וכולל את כל נכסי החברה, המאפשר לנושה להפעיל את השעבוד במקרה של חדלות פירעון. - ה. חובות כלליים
לאחר החובות עם קדימות החוקית, ייפרעו החובות הכלליים, שהם חובות שניתן לתבוע אותם באופן רגיל ואין להם עדיפות משפטית, כמו חובות ספקים, לקוחות, וכדומה. - ו. ריבית נוספת
כאשר ישנה יתרה של כספים לאחר פירעון כל החובות, הריבית הנוספת על החובות הכלליים תיפרע. ריבית זו נחשבת להוצאה נוספת של החוב, ולא תמיד היא תיפרע במלואה, תלוי בכמות הנכסים שנותרו בקופת הנשייה. - ז. חובות דחויים
בסוף סדר הקדימות, ייפרעו החובות הדחויים. חובות אלו כוללים חובות שאין להם תאריך פירעון מיידי או שניתן לדחות את תשלומם עד לאחר סיום הליך הפירוק.
בעלי מניות או בעלי עניין
בעלי מניות בחברה אינם נחשבים לנושים, ולכן הם אינם נכללים בסדר הקדימות של החזרי החוב. במקרה של חדלות פירעון, בעלי המניות יקבלו את יתרת התמורה רק לאחר שהנושים הוסדרו. כלומר, אם יישארו כספים לאחר פדיון הנכסים להחזר החוב, בעלי המניות ייהנו מהם, אם בכלל.
שיקולים מרכזיים בקביעת סדרי הקדימות
בהליכי חדלות פירעון, על בית המשפט והגורמים המשפטיים המעורבים להפעיל שיקול דעת בהכרעה על סדר הקדימויות. בין השיקולים המרכזיים שנלקחים בחשבון:
- הגנה על זכויות הנושים המובטחים
שיקול מרכזי בהליכי חדלות פירעון הוא להבטיח שהנושים המובטחים, שהשקיעו את כספם תוך כדי קבלת ביטחונות, יזכו לפירעון מלא קודם לכל נושה אחר. זאת מתוך הכרה בכך שהם נטלו סיכון נמוך יותר ונהנו מהביטחונות שהעמידו להם החייבים. - העדפה לציבור העובדים
חובות העובדים נמצאים בראש סדר הקדימויות לאחר החובות המובטחים, בשל חשיבות החובות הללו בהגנה על זכויותיהם של העובדים וביטחון פרנסתם. - הוגנות ושוויון בין הנושים
החוק שואף להבטיח פתרון הוגן עבור כלל הנושים, תוך ניסיון למנוע אפליה בלתי צודקת במקרים של פירוק או שיקום, תוך שמירה על האיזון בין היכולת להוציא את החייב מחובותיו לבין הצורך להגן על הנושים. - יכולת המימוש של הנכסים
קיימת גם חשיבות במימוש נכסי החייבים באופן שמביא לתוצאה המיטבית ביותר לכלל הנושים, כלומר, מימוש הנכסים ייעשה באופן שיביא לשיעור הפירעון הגבוה ביותר האפשרי, תוך שמירה על סדרי הקדימות.
מעמד הנושים בהליכי חדלות פירעון הוא מרכיב קריטי בתהליך המשפטי. סדרי הקדימויות שנקבעים בחוק חדלות פירעון מבטיחים שהתהליך יתנהל בצורה מסודרת, ויוכל להוציא את החייב מהמצוקה הכלכלית תוך שמירה על האינטרסים של הנושים. המערכת המשפטית, בשיתוף עם המפרק או הנאמן, מבצעת סדרי פירעון קפדניים על פי שיקולים של הוגנות, הגנה על זכויות בעלי החוב, והגשמת מטרות חדלות הפירעון.
המידע לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.
לקריאה נוספת ולהצטרפות אלינו:
- שתף אותנו ב-Facebook
- הצטרף לקבוצת WhatsApp שלנו: לינק כאן
- בקר אותנו ב-Instagram: עקוב אחרינו כאן
