במסגרת הדיונים על עתיד הדמוקרטיה הישראלית, עולה שוב ושוב שאלת הגבלת כהונת ראש הממשלה. הצעות חוק להגבלת כהונה זו עוררו לאורך השנים ויכוח ציבורי, פוליטי ומשפטי נוקב, הנוגע לאיזון שבין הצורך בשימור יציבות שלטונית לבין מניעת ריכוז כוח רב מדי בידי מנהיג יחיד. מאמר זה יבחן את הבסיס המשפטי לצעדים אלו, את המחלוקות העולות מהם, וכן דוגמאות ממדינות אחרות שיכולות לשמש השראה או אזהרה.
הבסיס המשפטי להגבלת כהונת ראש ממשלה
חוק יסוד הממשלה, במתכונתו הנוכחית, אינו קובע מגבלה כלשהי על משך כהונת ראש ממשלה בישראל. תחת משטר פרלמנטרי, כהונתו של ראש הממשלה תלויה באמון הכנסת, ולאורך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל נבחרו ראשי ממשלה שכהונתם התמשכה על פני שנים רבות, כמו דוד בן-גוריון ובנימין נתניהו. אולם, הצעות לתיקון החוק הועלו בשנים האחרונות, מתוך תפיסה כי מגבלה זו נחוצה לחיזוק הדמוקרטיה ומניעת שחיתות שלטונית. אחת ההצעות המובילות היא תיקון לחוק יסוד הממשלה, הקובע כי כהונת ראש ממשלה תוגבל לשמונה שנים, רצופות או לא רצופות.
הצעות חוק בולטות
הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12, 2021) הוצעה מגבלה של שתי קדנציות או שמונה שנים ברציפות, ונועדה למנוע ריכוזיות של כוח בידי ראש ממשלה יחיד.
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בנובמבר 2021 והועברה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כך גם הציעה מרב מיכאלי, ובהתאם לסעיף 66 בתקנון עבודת הממשלה, הוחלט להתנגד להצעה זו. וכן חבר הכנסת עודד פורר ואחרים.
המחלוקות סביב הגבלת כהונה
העמדות התומכות
- ריסון כוח פוליטי: הגבלת כהונה נועדה למנוע ריכוזיות כוח בידי ראש ממשלה אחד לאורך זמן. כהונות ממושכות עלולות ליצור מצב שבו המנהיג הופך לדומיננטי מדי, משפיע על מערכת האיזונים והבלמים, ואף יוצר תרבות פוליטית של תלות אישית.
- מניעת שחיתות שלטונית: כהונות ממושכות מגדילות את החשש משחיתות שלטונית וניצול לרעה של כוח. הגבלת כהונה יכולה לצמצם סיכון זה.
- רענון בהנהגה: התחלופה בשלטון מאפשרת חדירת רעיונות חדשים, גישות רעננות ומנהיגים צעירים לשורות ההנהגה.
העמדות המתנגדות
- פגיעה בזכות הציבור לבחור: הגבלת כהונה פוגעת בזכות הציבור לבחור את מנהיגיו, במיוחד כאשר הציבור מעוניין להעניק לראש ממשלה מכהן קדנציה נוספת.
- חוסר יציבות פוליטית: במשטר פרלמנטרי, שבו ראש הממשלה תלוי באמון הכנסת, הגבלת כהונה עלולה ליצור תמריצים פוליטיים להדחת ראש ממשלה לקראת תום כהונתו.
- פער מול הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם: במשטרים פרלמנטריים אחרים, כמו גרמניה ובריטניה, אין הגבלה על כהונת מנהיג כל עוד הוא זוכה לאמון הפרלמנט.
דוגמאות מהעולם: מה ניתן ללמוד?
ארצות הברית: במשטר נשיאותי כמו ארצות הברית, הנשיא מוגבל לשתי קדנציות של ארבע שנים
(תיקון ה-22 לחוקה). מגבלה זו נועדה למנוע ריכוזיות כוח ולחזק את הדמוקרטיה
צרפת: בצרפת, הנשיא מוגבל לשתי קדנציות של חמש שנים כל אחת. בדומה לארה"ב, גם מגבלה זו נתפסת ככלי למניעת ריכוז כוח.
ֿבריטניה: במשטר פרלמנטרי כמו בבריטניה, אין הגבלה על משך כהונת ראש הממשלה. כך, מרגרט תאצ'ר וכיום רישי סונאק יכולים לכהן ללא מגבלת זמן, כל עוד זוכים לאמון הפרלמנט.
גרמניה: בדומה לבריטניה, גם גרמניה אינה מגבילה את כהונת הקנצלר. אנגלה מרקל כיהנה כקנצלרית במשך 16 שנים רצופות, מתוך אמון רצוף בבונדסטאג.
סיכום: איזון בין יציבות לריסון
הגבלת כהונת ראש ממשלה היא סוגיה מורכבת הנוגעת בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מצד אחד, ישנם יתרונות מובהקים בהגבלת כהונה, במיוחד בתחום ריסון הכוח השלטוני ומניעת שחיתות. מצד שני, יש להיזהר מפגיעה בזכות הציבור לבחור את מנהיגיו ומהשלכות בלתי צפויות על יציבות המשטר הפרלמנטרי.
האם הגבלת כהונה תחזק את הדמוקרטיה הישראלית, או שמא תוביל לאתגרים פוליטיים חדשים? התשובה תלויה לא רק בחוק, אלא גם באופן יישומו ובאיזון שימצא בין עקרונות היסוד של השלטון בישראל.
