אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים בישראל

בפסק הדין בבג"ץ 5158/21, שניתן ב-28 בדצמבר 2023, קבע בית המשפט העליון כי יש לפרש את חוק אימוץ ילדים כך שיאפשר גם לזוגות מאותו המין לאמץ ילדים. בהחלטה זו ביטל בג"ץ אפליה ממושכת והניח אבן דרך משמעותית במאבק לשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב בישראל.

הכרעת בג"ץ 5158/21: בעתירה, שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם וזוגות חד-מיניים, נטען כי סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, המאפשר אימוץ רק ל"איש ואשתו יחד", מפלה לרעה זוגות חד-מיניים ומנוגד לעקרון השוויון המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.בית המשפט, בהרכב מורחב, קיבל את העתירה וקבע כי יש לפרש את החוק באופן שוויוני, כך שיחול גם על זוגות מאותו המין. השופטת אסתר חיות כתבה בפסק הדין: "אין הבדל מהותי בין זוגות חד-מיניים לבין זוגות הטרוסקסואלים בנוגע ליכולתם לספק סביבה אוהבת ותומכת לילד מאומץ."

פסק דין זה מתבסס על תקדימים מרכזיים שהובילו להרחבת זכויות הקהילה הגאה בישראל

1. 1. הכרה בנישואים חד-מיניים שנערכו בחו"ל (בג"ץ 3045/05) בשנת 2006, הורה בג"ץ לרשום במרשם האוכלוסין נישואים חד-מיניים שנערכו במדינה אחרת, ובכך העניק לזוגות אלו זכויות דומות לאלו של זוגות הטרוסקסואלים.

1. 1. אימוץ ילדים על ידי בנות זוג מאותו מין (בג"ץ 10280/01)
      בשנת 2005, הכיר בג"ץ בזכותן של בנות זוג לאמץ זו את ילדיה הביולוגיים של זו. השופט אהרן ברק כתב אז: "הורות אינה נמדדת במבנה המשפחה אלא ביכולתה לספק חום ואהבה."

עמדת התומכים בביטול האפליה

1. 1. שוויון זכויות :ג'ון לוק בשתי מסכתות על ממשל מדיני: "החירות הגדולה ביותר היא הזכות לחיות ללא אפליה ולהיות בעל שוויון מלא מול החוק." ציטוט זה משקף את עמדת התומכים כי אין להצדיק אפליה על בסיס נטייה מינית, שכן שוויון זכויות הוא יסוד דמוקרטי.

1. 1. טובת הילד: ג'ון דיואי,  פילוסוף חינוכי, כתב: "החינוך האמיתי אינו תלוי במבנה המשפחה אלא באיכות הקשרים הרגשיים והחינוכיים שסביבה." התומכים טוענים כי טובת הילד קודמת לכל שיקול אחר, והיכולת להעניק בית חם ואוהב אינה תלויה במבנה המשפחה.

1. 1. אוניברסליות מוסרית: זיגמונד פרויד ציין: "התפתחות הילד תלויה באיכות הקשרים האנושיים שסביבו ולא במבנה המשפחה."
      גישה זו מדגישה כי אין הצדקה לראות במשפחות חד-מיניות פחותות בערכן.

עמדת המתנגדים לפסיקה

1. 1. שמירה על ערכי המשפחה המסורתית: אדמונד ברק,  פילוסוף שמרני, כתב:
      "השינוי לא תמיד מביא קידמה; לעיתים הוא מפורר את ערכי הבסיס שעליהם נשענת החברה." המתנגדים טוענים כי הרחבת מושג המשפחה תערער את הערכים שעליהם מושתתת החברה הישראלית.

1. 1. שיקולים דתיים: הרב יעקב אריאל אמר על פסקי דין קודמים:
      "משפחה יהודית היא מוסד מקודש, וכל שינוי בו הוא פגיעה בתורה ובמסורת ישראל."
      טענת המתנגדים היא כי פסיקה זו עומדת בניגוד לערכי המסורת היהודית.

1. 1. חששות חברתיים: סוקרטס, בדיאלוגים של אפלטון, הזהיר מפני חידושים מהירים מדי:
      "מה שנעשה בחופזה עלול לפורר את הסדר החברתי." המתנגדים חוששים כי שינוי כזה עשוי ליצור קיטוב חברתי.

                                                                        פילוסופיה של האיזון

הפסיקה בבג"ץ 5158/21 מציפה את המתח בין ערכי השוויון לבין שמירה על המסורת. השופטת חיות התייחסה לכך בפסק דינה: "טובת הילד היא המגדלור המנחה את ההחלטות בתחום האימוץ." תומס אקווינס ציין: "צדק אמיתי מתקיים כאשר לכל אדם ניתנת האפשרות לממש את ייעודו." ציטוט זה מחזק את עמדת התומכים, שמדגישים את הזכות הבסיסית להורות ללא קשר לנטייה מינית.

הפסיקה עוררה דיון ער בציבור

• • התומכים: ארגוני זכויות אדם בירכו על ההחלטה. מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב אמר: "זהו צעד חשוב נוסף בדרך לשוויון מלא לקהילת הלהט"ב בישראל."

• • המתנגדים: גורמים דתיים ושמרנים הביעו ביקורת חריפה. הרב חיים דרוקמן טען: "פסק הדין מערער את יסודות המשפחה היהודית."

סיכום: פסק הדין בבג"ץ 5158/21 מסמל את התקדמותה של החברה הישראלית לעבר שוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב. הוא משקף את המתח שבין קידמה לערכים מסורתיים, בין חירות אישית לאיזון חברתי. בהשראת הפילוסופים הגדולים, ניתן לראות בפסיקה זו מהלך שמבקש לגשר בין ערכי המוסר, השוויון וטובת הילד, לבין הזהות התרבותית והחברתית של מדינת ישראל.